- 03-6138218
-
הצטרפו אלינו ב
|
|
על יוון וגרמניהמאת: פרופ' דן גלאי - יו"ר דרקטוריון סיגמא בית השקעות
על יוון וגרמניה:
המשבר הפוקד את אירופה הוא המשך המשבר שפרץ ביולי 2007 בארה"ב, והתפשט במהירות גם לאירופה. המשבר בארה"ב ובאירופה החל במיתון כלכלי לאחר הרבה שנות גאות כלכלית, ומהר מאוד הפך למשבר פיננסי ששיאו הגיע עם קריסת בנק ההשקעות להמן ברנרס בספטמבר 2008.
הנפגעות העיקריות מהמשבר היו המדינות בהן בנו באינטנסיביות רבה, וכתוצאה מכך נגרם עודף הצע של נדל"ן, שהביא להתרסקות מחירים ואבטלה חמורה של גורמי ייצור בענף הבנייה. זה היה המצב בארה"ב, אך גם באנגליה, בספרד ועוד מדינות אירופאיות.
המשבר החמור הביא לפגיעה בתפוקה הלאומית הגולמית, להצטמקות בכלכלות הנפגעות ולעלייה באבטלה. בתקופת הגאות מדינות רבות הגדילו את חובן הפנימי והחיצוני כדי לממן גירעונות בתקציבי הממשלות. בכלכלה צומחת יש אפשרות להחזיר חובות ולהגיע למסלול של הקטנת הנטל הכספי. לעומת זאת בכלכלה במשבר, המתכווצת במקום להתרחב, קשה לשרת את החוב ולצמצמו. וזה המצב במרבית המדינות באירופה.
יוון נקלעה למשבר קשה מאחר וחובה החיצוני הגיע למימדים עצומים מול היקף התפוקה. הממשלה בשנים האחרונות נאלצה להנפיק עוד ועוד איגרות חוב כדי לממן תוכניות חברתיות בהיקף נרחב, מעל ומעבר ליכולת הכלכלה היוונית. נוסיף לכך את החובות העצומים שיוון לקחה לקראת אירוח האולימפיאדה ב-2001, כאשר מעבר למתקני ספורט בנו כבישים ומסילות ושדות תעופה ועוד.
באותה עת, יוון הורידה את גיל הפרישה לפנסיה וכתוצאה מכך הגדילה את נטל הפנסיות כאשר מספר המפרנסים הולך וקטן ומשך עבודתם מתקצר.
למעשה יוון הגיעה למצב של פשיטת רגל כלכלית ונזקקה לסיוע מצד השוק האירופאי וקרן המטבע הבינלאומית. אלה התנו סיוע של 110 מיליארד אירו בתוכניות צנע ביוון תוך צמצום הוצאות והגדלת נטל המס. ברור שתוכניות אלה, שנכפו על ידי האיחוד האירופאי והבנק המרכזי של אירופה (ECD), לא זוכות לפופולאריות בקרב היוונים.
לאחר שסיכמו על סיוע ליוון בתמורה לרפורמות כלכליות מכאיבות וכן סיכמו על "תספורת" של 50% ומחזיקי איגרות החוב של ממשלת יוון, הופתעו מנהיגי אירופה מהודעת ראש ממשלת יוון, מר פפנדראו על כוונתו לפנות לעם היווני במשאל עם בו יכריעו התושבים את הם מקבלים התוכנית, ואם לאו. לאו לתוכנית משמעותו פשיטת רגל של יוון כמעט בוודאות ומעל כל מה שכרוך בכך, כולל הפסדי עתק לבנקים במיוחד באירופה. החשש הוא שפשיטת הרגל של יוון תביא גם למשבר אימון בשוק ההון האירופאי ולעליית הריביות בכל רחבי אירופה אשר תתקשה למחזר חובותיה. זה עלול לערער את הכלכלות החלשות במיוחד של אירלנד, פורטוגל, ספרד ואפילו איטליה.
אין ספק שגרמניה היא התומכת הגדולה והנלהבת בשמירת האיחוד האירופי וגוש האירו והיא שנושאת במרבית הנטל הפיננסי, והשאלה היא מדוע? גם צרפת תומכת במהלך באופן נמרץ והמדינות החלשות כלכלית באירופה מסתכלות בדאגה רבה: קריסת יוון עלולה לערער את אמון המשקיעים בחוסנה של אירופה וביכולתה להתמודד עם משברים כלכליים. וזו אחת הסיבות שגרמניה משתדלת במרץ רב להזרים כספים לקרן הסיוע המיוחדת של אירופה ובמציאת פתרונות, לפיהן יוון והמדינות שירצו סיוע יינקטו בצעדי צמצום משמעותיים כדי להקטין את הגירעונות בתקציביהן.
גרמניה מעוניינת באירופה חזקה בדומיננטיות גרמנית. למעשה, גרמניה השיגה שליטה אפקטיבית באירופה כפי שלא הצליחה להשיגה במלחמות רבות לאורך כ-150 שנה. גרמניה גם נהנתה מהאיחוד האירופי במאמציה לאחד את מזרח גרמניה הכושלת בשנות ה-90 של המאה הקודמת. גרמניה המזרחית הייתה במצב של פשיטת רגל כלכלית, עם אבטלה אפקטיבית של עשרות אחוזים. למעשה, באמצעות מדיניות ריבית שנכפתה על שותפותיה באירופה גרמניה הצליחה לאחד את שני חלקיה ולהפוך למעצמה כלכלית ממדרגה ראשונה באירופה. בתהליך זה, דרך מדיניות ריבית גבוהה ייצאה גרמניה חלק מהאבטלה במזרח גרמניה לשאר מדינות אירופה. גרמניה מרגישה מחויבות לשאר אירופה הן כתוצאה ממהלך זה, שלא להזכיר את רצונה לכפר על מלחמת העולם השנייה.
ברור שגם בגרמניה יש לחצים פוליטיים רבים של אלה, בעיקר בדור הצעיר, שלא מבינים למה גרמניה צריכה לסבסד את יוון, ואת מדיניותה הכושלת, מדוע הגרמנים "החרוצים" צריכים למממן יוונים "הולכי בטל". לחצים שכאלה בין מדינות המנסות להתאחד הן תופעה שכיחה. אפילו בארה"ב שם יש איחוד כלכלי ופוליטי היו תקופות של מתח בין מדינות שהתחזק בעת משבר כלכלי.
כיצד כל זה משפיע על ישראל? ישראל אינה חשופה ישירות באופן משמעותי ליוון, פרוטוגל או אירלנד. גם חשיפת הבנקים הישראליים לאג"ח של ספרד ואיטליה היא משמעותית יותר, אך לא מעמדיה אותם בסכנת פשיטת רגל להערכתי.
בכל מקרה, בנק ישראל יוכל להזרים נזילות ולסייע לבנקים המקומיים לצלוח גם משבר, למשל בספרד.
ברור שהייצוא הישראלי לארצות אירופה עלולה להיפגע במידה וכל אירופה תיגרר למיתון כלכלי חריף. צמיחה איטית, שזו כרגע התחזית\ תפגע רק באופן מינורי בייצוא הישראלי. אין ספק שהייצוא הישראלי צריך להתמקד יותר בדרום מזרח אסיה ובדרום אמריקה שנפגעות פחות מהמשבר החריף שעבר על ארה"ב ואירופה.
פרופ' דן גלאי
יו"ר סיגמא בית השקעות
טל: 03-6138218| פקס: 03-6138219
מסמך זה, לרבות הנתונים, המידע, ההערכות, הדעות והתחזיות המתפרסמים בו (להלן: "המידע") מסופקים כשירות לקוראים. במידע עשויות להיכלל טעויות ו/או שגיאות והוא נסמך על מקורות מידע חיצוניים אשר אמונים על סיגמא פי.סי.אם בית השקעות בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") ואולם המידע עשוי ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע כשלם וכממצה, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או או עסקאות כלשהן ו/או רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן לרבות באמצעות התייעצות עם יועץ השקעות מוסמך. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים פיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין.
|
|||||